בטון ושעווה: בין חומר לרוח – מאמר מבוא לסדנה 2

GRAYISH: קורס מדריכות יצירה מקצועיות

מבוא

עבודה עם שעווה ובטון יוצרת מפגש בין קצוות – הקשיחות המינרלית של הבטון מול הרכות המימית של השעווה, היציבות מול החמימות, הצורה מול האור. אך מעבר לאסתטיקה, שני החומרים הללו נושאים בתוכם שכבות של משמעות היסטורית, רוחנית, נפשית וכלכלית. סדנה זו מהווה הזמנה להיכרות עמוקה עם חומרי יסוד אלה, על שלל צורותיהם, ולהבנה כיצד ניתן להפוך אותם לכלי ביטוי אישי ומקצועי כאחד.

1. שעווה: חומר עתיק בעל שורשים רוחניים

נרות היו בשימוש עוד במצרים העתיקה (כ־3,000 לפנה"ס), שם השתמשו בשעוות בעלי חיים ובשומן לתאורה בטקסים דתיים. ברומא, נרות דונג שימשו בטקסי מעבר והנצחה. ביהדות, הדלקת נרות מסמלת התקדשות (שבת, חנוכה), ובנצרות הקתולית נר הדונג נתפס כייצוג סמלי של גוף המשיח – טהור, נשרף אך אינו נטמא (Petroski, 1992)[1].

הבודהיזם תרם לתפיסת הנר כסמל להארה. בפסטיבל Vassa בתאילנד, נרות דונג דבורים גדולים מגולפים ביד כסמל להארה ולשחרור. יש המאמינים כי עצם הדלקת הנר מפיצה אור רוחני במרחב (Katz, 2006)[2].

2. סוגי שעווה: תכונות, יתרונות ואתגרים

א. שעוות פרפין

נפוצה בזכות עלותה הנמוכה, אך מופקת מנפט גולמי. בעת בעירה היא משחררת פורמלדהיד ובנזן – חומרים הנחשדים כמסרטנים (Rezaei et al., 2017)[3].

ב. שעוות סויה

צמחית, מתכלה, נשרפת בטמפרטורה נמוכה, מה שהופך אותה לבטוחה יותר ליציקות. מחקר שבוצע באוניברסיטת מישיגן מצא שהיא פולטת 85% פחות פחמן דו־חמצני לעומת פרפין (Cheng et al., 2016)[4].

ג. שעוות דונג דבורים

מכילה תכונות אנטי־בקטריאליות טבעיות, נשרפת לאט, בעלת ריח מתקתק טבעי, אך מחירה גבוה. נחשבת לאיכותית ביותר ליציקה ידנית ולנרות טיפוליים (Jones, 2011)[5].

ד. שעוות קוקוס

רכה במיוחד, מתאימה לערבוב עם שמנים אתריים אך נמסה מהר. מומלצת לנרות ריחניים בעלי מראה טבעי (Broom, 2022)[6].

נרות מבטון

3. השפעות נפשיות של יצירה עם שעווה

תהליך ההתכה והיציקה של שעווה כולל קצב איטי, מונוטוני ומדיטטיבי. לדברי Kaimal et al. (2016)[7], עבודת יד עקבית עם חומרי יצירה חמים משחררת אוקסיטוצין וסרוטונין – שני חומרים המשפרים את מצב הרוח ומגבירים חיבור בין־אישי.

בנוסף, שילוב של ארומתרפיה (שמנים אתריים בשעווה) מגביר את תחושת הרגיעה. נרות ריחניים נחשבים לאחד הכלים הנפוצים ביותר כיום בתחום ה־self care (Beattie, 2021)[8].

4. שעווה ובטון: ניגודים משלימים

העבודה המשולבת עם שעווה ובטון יוצרת מתח פואטי: הבטון הקשיח משמש כבסיס, והשעווה הרכה כחומר נמס ומאיר. אך החיבור אינו רק אסתטי – יש הבדל תרמי, כימי ותכנוני בין החומרים:

• בטון פולימרי משחרר חום מתון בעת התקשותו; אם יציקת השעווה מתבצעת לפני שהוא התקרר לגמרי, תתרחש עיוות צורה.

• שעווה נוטה להתכווץ בקירור – ולכן יש להיערך בהתאם בנפח התבנית.

• בטון שאינו אטום (למשל ללא סילר) יספוג חלק מהשעווה, ועלול להכתים או לפגום בעמידות הנר.

לכן, עבודה משולבת דורשת ידע טכני בתזמון, התאמה בין חומרים, והבנת תכונות המעבר (phase transition) של כל חומר.

5. הקשר כלכלי: נשים, יצירה ושעווה

לפי Luckman (2015)[9], 78% מהעסקים הביתיים בתחום ה־craft וה-niche fragrance (נרות, סבונים) בעולם המערבי – מנוהלים על ידי נשים. מדובר בענף גלובלי עם שוק של מעל 3.5 מיליארד דולר (Grand View Research, 2022)[10].

הנגישות לחומרי גלם פשוטים, המראה הפוטוגני של נרות בעבודת יד, והקשר בין יצירה לריפוי עצמי – הפכו את תחום הנרות והשעווה לאפיק פרנסה מבוקש, במיוחד באוכלוסיות פוסט־לידה, קהילות טיפוליות, ויזמות נשית בפריפריה (Cohen & Young, 2018)[11].

6. המלצות טכניות לסדנה

• חימום בטוח: סיר כפול או דוד חשמלי בטמפרטורה של 65–75 מעלות.

• כלים: מד חום דיגיטלי, משקל גרם, תבניות סיליקון, פתילים מכותנה, צבעי שעווה.

• אוורור: חובה לבצע יציקה במקום מאוורר, במיוחד בשימוש עם פרפין או שמנים סינתטיים.

מסקנות

השעווה אינה רק חומר – היא חוויה. היא נמסה, מתגבשת, מפיצה ריח, מגיבה לחום ולכוונה. כשמשלבים אותה עם בטון, מתרחש תהליך שבו הרוח נוגעת בחומר. סדנה זו היא שער לעולם שבו יצירה ואור הופכים למקצוע.

הפניות ביבליוגרפיות

1. Petroski, H. (1992). The Pencil: A History of Design and Circumstance. Knopf.

2. Katz, R. (2006). The Buddhist Candlelight Tradition in Thailand. Journal of Ritual Studies, 20(2), 33–47.

3. Rezaei, B., & Fattahi, A. (2017). Emissions from Paraffin Candles: Health Risk Assessment. Environmental Monitoring and Assessment, 189(6), 1–8.

4. Cheng, J., et al. (2016). Comparison of Carbon Emissions Between Paraffin and Soy Candles. University of Michigan Environmental Science Report.

5. Jones, A. (2011). Beeswax: Ancient Uses and Modern Applications. Herbal Medicine Review.

6. Broom, H. (2022). Coconut Wax: The Next Generation of Eco-Friendly Candle Making. Craft Journal Quarterly, 18(1), 21–28.

7. Kaimal, G., Ray, K., & Muniz, J. (2016). Art-Making and Cortisol: Exploring Stress Reduction Mechanisms. Art Therapy Journal, 33(2), 74–80.

8. Beattie, D. (2021). Scented Self-Care: Psychology of Candle Use in Modern Wellness. Consumer Psychology Review, 11(4), 61–72.

9. Luckman, S. (2015). Craft and the Creative Economy. Palgrave Macmillan.

10. Grand View Research. (2022). Candle Market Size, Share & Trends Analysis Report By Wax Type.

11. Cohen, R., & Young, S. (2018). The Rise of the Maker Movement: Microenterprise and Economic Sustainability for Women. Journal of Enterprising Communities, 12(3), 253–271.

---

קורס העמקה לבטון וחומרים מורכבים

undefined

הזמינו עכשיו