.png)
המדריך לגבס אלפא ולגבס פולימרי
- נורית דור חיים
- לפני יומיים
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: לפני יום 1
איך לעבוד נכון עם גבס, למה הוא מתאים – ואיפה חשוב לעצור
גבס זה גבס, ובטון זה בטון.לא משנה מי היצרן, לא משנה איך החומר משווק, ולא משנה אם קוראים לו גבס אלפא, גבס פולימרי או גבס משופר — כולם שייכים לאותה משפחה חומרית. זו משפחה שמצטיינת ביופי, בלובן, ובנוחות עבודה, אבל גם מאופיינת ברגישות גבוהה יותר לשימוש, לסביבה ולזמן.
המדריך הזה נועד לעזור לך לעבוד עם גבס בצורה נכונה, מדויקת ומודעת — כזו שמפחיתה תקלות ואכזבות, ומבהירה מראש למה החומר הזה מתאים, ולמה לא.
מוצר לצמחים
שלב מקדמי: מדידה נכונה – הבסיס לכל יציקה טובה
בגבס, יותר מבכל חומר אחר, היחס קובע את האופי של החומר.עודף מים אולי יקל על הערבוב והמזיגה, אבל ייצור חומר חלש ונקבובי יותר. חוסר מים יגרום להתפוררות ולשבירות מוקדמת.
לכן מתחילים במדידה מדויקת:
שקלי את התבנית ריקה (“בלי מים”).מלאי מים עד הסוף ושקלי שוב (“עם מים”).ההפרש בין המשקלים הוא נפח התבנית במיליליטר — וזהו גם משקל המים בגרמים.
יחסי ערבוב – ההבדל בין יציקה יפה ליציקה שמחזיקה
גבס אלפא
היחס המקובל לעבודה מדויקת הוא 1:3כלומר: על כל 100 גרם מים – 300 גרם אבקה.
קיימים שני סוגים נפוצים של גבס אלפא (לבן וירקרק).למרות שיש ביניהם הבדל תיאורטי בחוזק, בפועל — בשימושי יצירה ודקורציה — ההבדל מינורי. שניהם חומרים רגישים, ושניהם מתנהגים דומה כשהם פוגשים מים, מכות או שימוש יומיומי.
גבס פולימרי
היחס המקובל הוא 1:2.6על כל 100 גרם מים – 260 גרם אבקה.
הפולימר מוסיף סלחנות ונוחות עבודה, אך אינו משנה את מהות החומר: גם כאן מדובר בגבס, עם אותן מגבלות בסיסיות.
שלב א’: הכנת סביבת העבודה
לפני שמתחילים לערבב, ודאי שכל מה שצריך נמצא מולך:תבנית נקייה ויבשה, כלי ערבוב, כף, משקל מדויק, פיגמנטים או תוספים אם יש.
ניקיון התבנית חשוב במיוחד בגבס — שאריות אבק או לחות עלולות להשפיע על פני השטח ועל חוזק היציקה.
שלב ב’: ערבוב – אבקה לתוך מים, לא להפך
שפכי את המים לכלי הערבוב.הוסיפי את האבקה בהדרגה, תוך ערבוב רציף.המרקם הרצוי הוא חלק, אחיד, ללא גושים — נוזלי אך לא מימי.
בשלב הזה חשוב להבין: בגבס, המרקם משפיע ישירות על העתיד של היציקה. תערובת “רכה מדי” תיראה נהדר בהתחלה, אבל תהיה רגישה יותר בהמשך.
שלב ג’: יציקה והוצאת בועות
לאחר שהחומר מוכן, טפחי קלות על כלי הערבוב כדי לשחרר בועות אוויר.מזגי לתבנית לאט, בלי להציף.לאחר המזיגה, טפחי שוב בעדינות על התבנית, וניתן לפוצץ בועות עם סיכה.
שלב ד’: ייבוש, שליפה והבנה של הזמן
גבס מתייבש יחסית מהר, אך זהו ייבוש ראשוני בלבד.שליפה מוקדמת מדי, שיוף מוקדם מדי או מגע עם מים בשלב הזה — עלולים לפגוע בחוזק ובאחידות החומר.
גם אם היציקה מרגישה “יבשה למגע”, מומלץ לתת לה זמן לנוח ולהתייצב לפני המשך עבודה.
וזו נקודה חשובה: בגבס, הזמן הוא חלק מהתהליך, לא שלב טכני בלבד.
שלב ה’: שיוף, צבע וגימור
ניתן לשייף גבס בעדינות לאחר שהחומר התייצב.צבעים מתאימים לגבס ייתפסו היטב, אך חשוב לזכור — הצבע עצמו אינו מגן על החומר.
כאן נכנס שלב שחייבים להתייחס אליו כשלב עבודה ולא כתוספת.
סילר ואיטום – לא המלצה, אלא תנאי שימוש
בכל עבודה עם גבס, סילר הוא חלק מהחומר הסופי.הוא לא “קישוט”, אלא שכבת מגן שמנסה לצמצם ספיגה, כתמים והיחלשות.
יש למרוח סילר מתאים, בכמה שכבות, להמתין לייבוש מלא, ולהבין שגם אז — מדובר בהגנה חיצונית. כל פגיעה בה חושפת שוב את הגבס הרגיש שמתחת.
זו אחת הסיבות לכך שפריטי גבס אינם מתאימים לשימוש ליד מים, לחות גבוהה, חוץ או חום קבוע כמו נרות — גם אם הם נראים יפים ביום הראשון.
למה כן גבס – ולמה לא
גבס הוא חומר מצוין לסדנאות, ליצירה חווייתית, לילדים, ולמצבים שבהם הערך הוא התהליך ולא עמידות ארוכת טווח. הוא מאפשר ללמוד, להתנסות, וליצור בלי פחד.
אבל כשמחפשים חפץ שימושי — כזה שנועד לחיות בבית, לפגוש מים, חום או שימוש יומיומי — חשוב להבין שהגבס דורש פשרות ותחזוקה מתמשכת.
בדיוק כאן נכנס ההבדל מול בטון פולימרי.
בטון פולימרי נועד מראש להיות פחות תלוי בך אחרי השליפה. הוא סלחני יותר לשימוש, פחות רגיש לסביבה, ומאפשר לך ליצור חפץ בלי לנהל אותו כל הזמן אחר כך.
לסיכום
המדריך הזה לא נועד לשכנע, אלא לעשות סדר.גבס זה גבס — יפה, נעים, מדויק, אבל רגיש.בטון זה בטון — פחות מתפשר, פחות תלוי, ויותר מתאים לחיים עצמם.
כשמבינים את זה מראש, הבחירה הופכת לבחירה מודעת — ולא לאכזבה בדיעבד.
תגובות