הגיע הזמן לסכם את השנה המטורפת בחיי. אני רוצה לשתף אותכם קצת יותר לעומק על תהליך השינוי - מאחר ואני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש חלום קטן כזה, ולארוך הזמן כאשר אני משתפת בסיפור שלי, יש תחושה שאני לא לבד בסיפור הזה. יש מעט מאד אנשים שפגשתי במהלך השנה האחרונה שסיפרו לי שהם בידיוק במקום שבו הם רוצים להיות.
אני מקווה שהפוסט הזה יביא אתכם לכיווני חשיבה חדשים או לפחות יעורר אצלכם תקווה...
so here goes.
הכל התחיל לפני קצת יותר משנה, בנובמבר 2017, אז קיימתי את הסדנא הראשונה לעיצוב בבטון במרפסת ביתי, שאז שימשה כסטודיו הזמני שלי שעוד לא ידעתי שיהיה זמני, ולא היה ברור לאן כל זה מתגלגל. אבל מניסיוני בעולם הסטארטפים וההי-טק ידעתי שלא תמיד חייבים לדעת באותו הרגע הכל. יותר חשוב להתחיל וללכת עם לב.
זה לא שלב פשוט, קצת כמו רכבת הרים.. כ-13 שנים חייתי בעולמות המוכרים לי, ואילו היצירה הייתה תמיד תחביב מאז שאני זוכרת את עצמי. מידי פעם השתעשעתי עם הרעיון של "אולי יום אחד אני אקח פסק זמן בכדי ללמוד משהו שונה, אבל לקחת פסק זמן בכדי לפנות זמן מחשבה ויצירה - זה כבר משהו שבכלל לא בא בחשבון." והנה זה קרה. זכור לי מספר פעמים בהם אמרתי טוב נורית, הגיע הזמן לחזור חזרה לתלם, לקחת משרה מלאה... זה לא לעניין כל המשחקים האלו שלך. למזלי, בן זוגי, שלמרות שהוא לא מחובבי האבק, היה שם בכדי שבכל פעם שהיה לי ספק, אמר לי: "חכי עוד קצת, יש לנו זמן, נוכל לשרוד עוד קצת". והחברים הקרובים אלי והמשפחה, ההורים והאחרים, בכל פעם דאגו לעודד ולדחוף, להיות שם בשבילי גם ברגעים המתסכלים..
אז אולי המסקנה הראשונה - אם אתם מתכננים שינוי בחיים, קודם כל שתהייה לכם רשת תמיכה. אל תצפו מהם להתחבר מיד לרעיון, תנסחו אותו היטב, מה המימוש שלו יגרום לכם, תעבירו את המסר באופן ברור לסובבים אותכם, הם ידאגו כבר להזכיר לכם אותו בכל פעם מחדש ברגע.
תקצפו למים ותעזו לטעות
אז כפי שאמרתי את הסדנא הראשונה, קיימתי במרפסת שלי, אחרי הסדנא הראשונה שבה ראיתי איך אנשים יוצאים ממנה, מתלהבים מהתוצרים שלהם ויש התלהבות מהחומר עצמו - אמרתי לעצמי: "אוקי אולי אני לא המשוגעת היחידה."
ומשם הגיעה עוד סדנא ועוד סדנא - ועברו כבר למעלה מ-75 סדנאות בשנה אחת... ויותר מ-700 אנשים שפגשתי ויצרתי איתם... נחשפתי לאנשים וארגונים מדהימים, יצירתיים ושלא וויתרתי להם גם כשהם לפעמים הגיעו עם חששות, לגבי יכולותיהם.
אני חייבת להודות בפניכם, שבתחילת הדרך לפני כשנה, רכשתי כבר אז הרבה ידע, אבל אילו הייתי יודעת כמה שאני לא יודעת באותה נקודת זמן בתחום הבטון, אולי הייתי חושבת פעמים.. הסוד הוא להעז. מצד אחד, להיות עם מעט ענווה, עם רצון כנה ואמיתי להעמיק בחומר (לא משנה באיזה תחום), לשתף אחרים גם בהתלבטויות המקצועיות שלכם זה בסדר גמור, לפעמים יצירה או תהליך הם חלק מהיצירה, מצד שני, לעזור אומץ ולקפוץ למים.
תתנסו כמה שיותר
תהליך היצירה שלי בבטון החל כבר למעלה מ-3 שנים. ובשנה זו, התחלתי בחיפוש והעמקה בחומר כמו שלא ידעתי שאפשר עוד. בכל יום יצקתי, שרטטתי, קדחתי, יצרתי, פיתח מוצרים וטקסטורות חדשות (שאת חלקם טרם חשפתי כאן - אבל מבטיחה שאם תמשיכו לעקוב עוד תראו אותם) ואז גם חזרה אהבה ישנה - העץ. בעבר שיפצתי רהיטים, בניתי מדפים, יצרתי חיברתי.. ולאט לאט התחלתי גם לשלב את העץ בתוך סדנאות האקססוריז שלי.. אבל למה אני מספרת את זה? כי צריך להתחיל בקטן. אבל להתחיל. ואז להתנסות כמה שיותר.
אבל לא לפספס הזדמנויות להתנסות. לדוגמא שיחה שניהלתי לפני כשבוע עם עובדת של אחד הבנקים המובילים בארץ - היא כבר נמצאת שם למעלה מ-13 שנים, החלום שלה הוא לפתח חוגים לילדים לחינוך פיננסי. יוזמה מוברכת.. אבל היא לא יודעת איך להתחיל, היא ממתינה ליום שבו ההורים מתנדבים ללמד בבית הספר בכדי להעביר את השיעור הראשון שלה. בשיחתנו, דיברתי איתה על האפשרות פשוט להעביר שיעור או הרצאה אפילו בקרב חברות של ביתה... כל כך פשוט ליישום ולא צריך אף אחד בשביל זה. צריך פשוט להתחיל בקטן.
תאמינו שיש דרך אחרת
מה שרובכם לא יודעים שבמשך כל הזמן הזה - החזקתי חצי משרה נוספת כמנהלת שיווק... וכפי שהורגלתי שנים - עבדתי מסביב לשעון עם דחף בלי פוסק לייצר משהו חדש. הקמתי את הסטודיו לעיצוב - GRAYISH & CO (בבני ברק - מול קניון איילון) ולמרות שהתאהבתי בו ברגע הראשון, נכנסתי עם הרבה חששות. אלו כמובן התפוגגו לאט לאט כשהכרתי גם את השכנים שלי ...אמנים ואנשי יצירה, צלמים, אדריכלים ומעצבים... וגם נתקלתי בהרבה מאד אנשים וחברים טובים לדרך - שעזרו, ,תמכו והאמינו בי, יעצו, האירו את עיני גם ברגעים של חולשה. והבנתי שאמונה זה ה כ ל. אז תאמינו. זה בטח לא מזיק.
והרגע הגיע, לקחת צעד משמעותי אחד קדימה. זה היה כבר בתכנון דיי הרבה זמן, אבל לא ידעתי מתי אצליח לקבל את ההחלטה.
אבל זהו, זה קורה. מינואר 2019, אהיה בסטודיו כל יום בכדי ליצור, לייצר, לפתח, להיפגש עם מעצבים אחרים ובעיקר שם בשביל להמשיך להגשים את החלום.