top of page

 מהחומר אל הלב – המדריך המלא להנחיית סדנאות יצירה

כל מה שרצית לדעת על הדרכה, במיקוד של הדרכות יצירה 

תוכן עניינים

  1. פתיחה והכנה מנטלית להיות מדריך

  2. מהות הסדנה – למה אנשים באים אליך

  3. עמידה מול קהל – פחד קהל, נוכחות, שפת גוף

  4. איך בונים ביטחון מתוך ניסיון קודם (וגם אם אין ניסיון)

  5. בניית שיעור – מההתחלה ועד הסוף

  6. ניהול זמן בסדנה

  7. יצירת קשר רגשי עם המשתתפים

  8. הכלים להנחיה מרגשת – קול, שפה, סיפור

  9. איך להתמודד עם מצבים לא צפויים בסדנה

  10. התפתחות אישית של המדריך – משוב, למידה, שיפור

  11. ההיבט העסקי – איך ממלאים סדנאות

  12. חיזוק עצמי והשראה יומיומית

  13. נספח שאלות ותשובות – התמודדות עם תרחישים אמיתיים

  14. סדנאות הורים וילדים

  15. איך עושים תמחור כלכלי לסדנה

  16. איך לשווק את עצמך, ולמצוא את המקום המיוחד שלך 

תאר לך שאנחנו יושבים עכשיו, כוס קפה בינינו, והעולם סביבנו קצת רועש – אבל פה, בשיחה הזו, יש שקט. אתה קורא את המילים האלו כי משהו בך יודע שאתה יכול להוביל אנשים. לא רק ללמד אותם איך לעשות – אלא לגרום להם להרגיש.

להיות מדריך סדנאות זה לא רק להכיר ולדעת כיצד להשתמש בחומר  - זה לדעת להעביר חוויה. וזה מתחיל בך – באיך שאת.ה רואה את עצמך.


הרבה אנשים חושבים: "אני לא מורה, אני לא מרצה, לא למדתי אומנות וגם אני עדיין לא עמדתי מול קהל רחב" – ואני אומר לך: כל זה פחות חשוב ממה שאתם חושבים. מה שבאמת חשוב, זה האותנטיות שלך. היכולת שלך להיות מי שאתם, גם כשיש עשרה זוגות עיניים שמסתכלים עליך.

הטיפ הראשון שלי אליך: אל תנסו להרשים – תנסה להתחבר. אנשים יזכרו אותך לא כי היית "המדריך הכי חכם", אלא כי גרמת להם להרגיש שראו אותם ונתנו להם.

אנחנו יודעים, זה נשמע כמו קלישאה. אז בוא נסביר אחרת: אם תעמוד מול קבוצה ותיתן להם רק "ידע", המוח שלהם יעבד את זה, חלק יזכרו, חלק ישכחו. אבל אם תצליח לגרום להם לצחוק, להתרגש, להיזכר במשהו אישי – המידע הזה יקבל שורשים בלב, לא רק בראש.


אבל איך עושים את זה? 

המשיכו לקרוא... 

סיכום פרק 1:

  1. מנחה הוא לא רק מקור ידע – הוא יוצר חוויה.

  2. אותנטיות חשובה יותר משלמות.

  3. מטרה ראשונה בסדנה: חיבור, לא רושם.

7 שאלות להתבוננות אישית:

  1. למה אתה רוצה להדריך סדנאות?

  2. אילו חוויות עברו עליך שיכולות לעזור לך להתחבר למשתתפים?

  3. האם אתה נוטה לנסות להרשים או להתחבר?

  4. מה גורם לך להרגיש נוח מול אנשים?

  5. איך היית רוצה שיזכרו אותך אחרי הסדנה?

  6. מתי בפעם האחרונה גרמת למישהו להרגיש נראֶה?

  7. מה האתגר הכי גדול שלך מול קהל?

פרק 1 – הפתיחה: אתם כאן כי יש לך מה לתת

תחשוב על זה: רוב האנשים שמגיעים לסדנה לא באים רק בשביל ללמוד משהו חדש. הם באים כי הם מחפשים מענה לצורך שלהם. לפעמים זו חוויה של יצירה, לפעמים של שקט, ניתוק מהיומיום לפעמים של צחוק משחרר.

כמנחה, התפקיד שלך הוא להבין את הצורך הזה,  אפילו אם הם לא אומרים אותו בקול.


הם אולי יגידו: "באתי ללמוד איך להכין יציקת בטון או יצירה מברזל" כי בתכלס את זה הם יכולים ללמוד אונליין. כל המידע קיים. אבל מה שהם לא אומרים הוא: "באתי להרגיש שאני מסוגל.ת, שאני יצירתי.ת, שאני עושה משהו בשבילי."

איך מזהים את את הצורך של המשתתפים בזמן אמת?

שאלו שאלות פתוחות בתחילת המפגש ועשו סבב שמות:

  1. "מה הביא אתכם לכאן היום?"

  2. "מה הייתם רוצים לקחת מפה הביתה?"

  3. "מה יצרתם לאחרונה ?"

  4. או פשוט הציגו את עצמכם והתחילו לספר מה אתם הייתם רוצים לקחת היום מהסדנא הזו... הכי אותנטי הכי עובד. שתפו אותם איך אתם רואים את העולם היצירתי שלכם, או סיפור קטן אישי שמחבר בינכם ולבין החומר או בינכם לבינהם. 
     

ואל תסתפק בתשובה הראשונה – לפעמים התשובה האמיתית נמצאת בשתיקה שאחרי.

סיכום פרק 2:

  1. המשתתפים באים בשביל חוויה רגשית לא פחות מטכנית.

  2. שאלות פתוחות בתחילת הסדנה חושפות את הצרכים האמיתיים.

  3. מדריך טוב יודע להקשיב גם למה שלא נאמר וגם להבין את הדינמיקה הקבוצתית שנוצרה בין אם המשתתפים מכירים זה את שמדובר במפגש אקראי.

7 שאלות לבחינה עצמית:

  1. מה המטרה הגלויה של הסדנה שלך?

  2. מה המטרה הסמויה של המשתתפים?

  3. אילו רגשות היית רוצה לעורר אצלם?

  4. איך תגיב אם מישהו יגיד "באתי כי רציתי קצת שקט"?

  5. האם אתה מקשיב למה שנאמר בין השורות?

  6. איך אתה מתכנן לתת מענה לרגשות, לא רק לידע?

  7. מה ההבדל בין סדנה "טכנית" לסדנה "חווייתית"?

פרק 2 – למה אנשים באים לסדנה שלך

פה רוב האנשים נתקעים. המחשבה על לעמוד מול קבוצה – אפילו של חמישה אנשים – יכולה לגרום ללב לדפוק כמו פטיש.

אני אגיד לך משהו: ההתרגשות הזו? היא לא האויב שלך. היא יכולה להפוך לכלי עבודה.
הסוד הוא לא "להיפטר" מההתרגשות – אלא לכוון אותה. להנות ממנה. ולומר לה תודה על כך שהיא קיימת. ותזכרו שהם באו לפגוש אתכם. ולא רק את החומר. 

כלים פשוטים:

  1. נשימה לפני תחילת הדיבור – שלוש נשימות עמוקות יכולות להוריד את הדופק.

  2. הכינו בקבוק מים לידכם. 

  3. תנועת ידיים פתוחה – משדרת ביטחון גם אם אתה מרגיש הפוך.

  4. הכינו משפט פתיחה והצגה עצמי מראש – כך לא תתחיל בגמגום. וגם אם גמגמתם. קחו עוד נשימה, לגימה מהמים ושתפו שאתם מתרגשים כי... 

  5. חיוך – לא חיוך מזויף, אלא כזה שמתחבר ל"רגע טוב" שאתה נזכר בו. ודרך נוספת היא פשוט לתת להציג את שמכם ולהתחיל בסבב שמות - כך שתוכלו ל"התאפס על האירוע".

זכרו: 

המשתתפים שלך לא באו לבחון אותך – הם באו כי הם סומכים עליך שתוביל אותם. גם אם תעשה טעות קטנה – רובם בכלל לא ישימו לב. זה שלכם - ורק אתם יודעים זאת. תמיד תוכלו להשלים את המידע אודותכם במהלך הסדנא - בכל זאת יש לכם 3 שעות איתם. 

סיכום פרק 3:

  • ההתרגשות היא חלק טבעי – השתמש בה לטובתך.

  • נשימה, שפת גוף, ומשפט פתיחה מוכן – כלים שמייצרים ביטחון.

  • המיקוד הוא במה שאתה נותן להם, לא במה שהם חושבים עליך.

7 שאלות לבחינה עצמית:

  1. מה קורה לכם פיזית כשאתם מתרגש מול קהל?

  2. איך אתה יכול להפוך את ההתרגשות למנוע?

  3. איזה משפט פתיחה תבחר?

  4. איך אתה עומד – פתוח או סגור?

  5. האם אתה מסתכל בעיניים או בורח עם המבט?

  6. מה אתה אומר לעצמך לפני שאתה מתחיל?

  7. האם אתם זוכר שהמשתתפים רוצים שתצליח?

טיפ חשוב: 

לפני הסדנא הראשונה שתעשו - תעבירו סדנא דומה לקבוצת חברים או משפחה. אך ללא בקשת ביקורת, שוב זה לא מבחן. זה בכדי שאתם תתחילו להרגיש לנוע בנועם ולתכנן את לוחות הזמנים של הסדנא באופן ראילי. 

פרק 3 – עמידה מול קהל בלי שהלב ייצא מהמקום

אם עד עכשיו דיברנו על ביטחון, על עמידה מול קהל ועל ההבנה שאתה כבר מחזיק הרבה יותר ניסיון ממה שאתה חושב – עכשיו זה הרגע שבו הכול מתגבש. כאן, אנחנו לא רק חולמים את הסדנה, אנחנו בונים אותה.

תחשוב על זה כמו לבנות בית: אתה מתחיל ביסודות, אחר כך עובר לקירות, ורק בסוף שם את העיצוב. הרבה אנשים טועים ומתחילים מהעיצוב – זה כמו לנסות לבחור וילונות לפני שהעמדת את השלד.

שלב 1 – הגדרת המטרה

שאל את עצמך: מה אני רוצה שהמשתתפים ייקחו איתם כשהם יוצאים מהסדנה שלי?
האם זה ידע חדש? חוויה רגשית? מיומנות מעשית?
הגדרה ברורה של המטרה תעזור לך להחליט מה נכנס לתוכן ומה מיותר.

חיזוק קטן: אם הצלחת לענות על השאלה הזאת אפילו במשפט אחד – כבר עשית צעד ענק. רוב האנשים נתקעים כאן. כל הכבוד.

שלב 2 – בניית השלד

השלד של הסדנה הוא בעצם סדר השלבים. קח דף ותרשום:

  1. פתיחה (חימום, יצירת קשר, הסבר קצר על מה שיהיה)

  2. תוכן עיקרי (הדגמות, תרגול, שיח)

  3. סיכום וסגירה (משוב, עידוד להמשך, מתן כלים פרקטיים)

שאל את עצמך: אם הייתי משתתף – מה היה שומר אותי מרוכז עד הסוף?
התשובה לרוב תהיה: קצב טוב, מעורבות פעילה, ושילוב של "הפתעות קטנות" (סיפור אישי, הדגמה חיה, או משימה לא צפויה).

שלב 3 – חלוקת זמנים

כאן מגיעה אחת הטעויות הגדולות: אנשים משקיעים 90% מהזמן בתוכן ו-10% בכל השאר. בפועל, הפתיחה והסגירה הן אלו שיישארו בזיכרון.
הצעה שלי:

  • פתיחה: 15% מהזמן

  • תוכן עיקרי: 65% מהזמן

  • סיכום וסגירה: 20% מהזמן

חיזוק: כן, גם אם יש לך המון מה להגיד – לא חייבים להספיק הכול. עדיף פחות תוכן ויותר חוויה.

שלב 4 – תרגול ו"הצגה מוקדמת"

לפני שתעמוד מול קהל, תעשה "חזרה גנרלית" – אפילו אם זה רק מול שני חברים או מול המראה.
תרגל את המעברים בין החלקים, את ההסברים, ואפילו את הבדיחות.
אם אתה שם לב למקום שבו נתקעת – סימן ששם כדאי ללטש.

שלב 5 – כלים וציוד

ערוך רשימת ציוד מפורטת מראש. זה ימנע את הרגע ההוא שאתה מגלה שחסר לך משהו באמצע.


אם מדובר בסדנת יצירה, זה כולל לא רק את החומרים העיקריים של הסדנא אלא גם את ה"כאילו קטנים": מספריים, מטליות, מים, מגבות נייר.


שאלה לעצמך: מה הדבר הקטן ביותר שיכול לעצור אותי באמצע?
התשובה הנכונה: מה שלא תכננת מראש. לכן – תכנן הכול. ובמידה ואתם מקיימים את הסדנאות מחוץ לביתכם - דאגו שגם יהיו אלטרטיבות לפריטים שתוכלו לאלתר במידה ושכחתם.

סיכום פרק 4

בניית סדנה היא שילוב בין תכנון טכני לבין הבנה רגשית של הקהל שלך. אם השקעת מחשבה במטרה, שלד, חלוקת זמנים, חזרה גנרלית ורשימת ציוד – כבר יש לך בסיס מצוין.


זכור: הסדנה היא לא רק שלך – היא חוויה משותפת, ואתה המנחה שלה.

7 שאלות להתבוננות אישית– פרק 4

  1. מה המטרה המדויקת של הסדנה שלי?

  2. מה יהיו שלושת השלבים המרכזיים בתוכן?

  3. איך אחלק את הזמן בין פתיחה, תוכן וסיכום?

  4. מהי "הפתעה קטנה" שאוכל לשלב כדי לרענן את הקהל?

  5. האם תרגלתי את המעברים בין חלקי הסדנה?

  6. מה הציוד המלא שאני צריך?

  7. איזה פרט קטן עלול להפיל לי את הסדנה – והאם כבר דאגתי לו?

פרק 4 – בניית הסדנה: מהמחשבה עד הביצוע

רוצה להצטרף לרשת התפוצה שלנו?

אנחנו פותחים את שערינו לשווק אותך אצלנו באתר. כל מועמדות תבחן לגופה. 

ההרשמה אינה מחייבת את GRAYISH בקבלת המועמדות. 

אני מאשר\ת קבלת מידע אודות גרייש ומוצרי החנות

עד עכשיו דיברנו על איך בונים את הסדנה שלך בצורה נכונה, אבל יש משהו שאף תוכן או שלד לא יכולים להחליף – החיבור האנושי.


זה מה שגורם לאנשים לזכור אותך, לרצות לחזור, ולהמליץ עליך לאחרים.

למה חיבור רגשי כל כך חשוב?

כי אנשים אולי שוכחים את מה שאמרת, אבל הם לא ישכחו את איך שגרמת להם להרגיש.


סדנה היא לא רק שעה-שעתיים של פעילות – היא חוויה. וכמו בכל חוויה, מה שיישאר בלב הוא האינטראקציה, האכפתיות, והתחושה שהם היו חלק ממשהו משמעותי.

שלב 1 – היכרות אמיתית, לא טכנית

במקום לפתוח ב"היי, אני ___ וזה מה שנעשה היום", נסה להתחיל בשאלה פתוחה שתגרום להם לדבר.


דוגמאות:

  1. "איזה רגע בחיים שלכם גרם לכם להרגיש יצירתיים במיוחד?"

  2. "מתי בפעם האחרונה יצרתם משהו במו ידיכם?"

הטיפ שלי: הקשב באמת. אל תחשוב כבר על מה תגיד אחר כך. הקשבה אמיתית יוצרת חיבור מיידי.

שלב 2 – חשיפה אישית

תשתף סיפור קצר שלך – אפילו כזה שמראה גם חולשה, לא רק הצלחות.


זה שובר את "חומת המרצה" ומראה שאתה בן אדם בדיוק כמוהם.


לדוגמה, אם אתה מלמד יצירה בבטון, ספר על הפעם הראשונה שבה התערובת התקשתה לך לפני ששפכת אותה למודל – ומה למדת מזה.

שלב 3 – עידוד שיתוף מצד המשתתפים

במהלך הסדנה, תן להם הזדמנויות לספר מה הם מרגישים.


שאלות כמו:

  • "איך זה מרגיש לעבוד עם החומר הזה?"

  • "מה מפתיע אתכם בתהליך?"
    יוצרות תחושת שותפות.

שלב 4 – יצירת רגעים קטנים של ניצחון

גם אם זו הפעם הראשונה של המשתתפים, תן להם רגע להרגיש שהצליחו.


שבח אותם על דברים קטנים – אפילו אם זה פשוט לנסות משהו חדש.


משפטים כמו "שמת לב איך זה יצא חלק הפעם?" או "זה צבע מקסים שבחרת" – עושים פלאים.

שלב 5 – חוויית סיום חמה

הפרידה היא הזדמנות זהב.


במקום רק לומר "תודה שהגעתם", צור טקס קטן:

  1. צילום משותף עם היצירות

  2. ברכה אישית לכל אחד

  3. הזמנה להעלות תמונות לקבוצת וואטסאפ/פייסבוק ייעודית

כך הם יוצאים עם חיוך – ועם סיבה לזכור אותך.

סיכום פרק 5

חיבור רגשי לא נבנה במקרה – הוא תוצאה של כוונה, הקשבה, ונתינה אמיתית.


כשאתה נוגע בלב של אנשים, הם לא רק משתתפים בסדנה – הם הופכים לשגרירים שלך.

6 שאלות להתבוננות אישית– פרק 5

  1. איך אני פותח את הסדנה בשאלה שגורמת למשתתפים לדבר?

  2. איזה סיפור אישי אני יכול לשתף כדי לשבור את הקרח?

  3. באילו רגעים אעצור כדי לשמוע מה הם מרגישים?

  4. איך אזהה הזדמנויות לשבח ולהעצים אותם?

  5. מה יהיה "טקס הסיום" שלי?

  6. האם יצרתי להם סיבה לשמור איתי על קשר אחרי הסדנה?

פרק 5 – יצירת חיבור רגשי עם המשתתפים

לא משנה כמה תכין את עצמך, תמיד יהיו הפתעות.
החדשות הטובות? לא האתגר עצמו יקבע את ההצלחה שלך – אלא איך שתבחר להתמודד איתו.

אתגר 1 – חומר שלא מתנהג כמו שציפית

קרה לך פעם שהבטון התקשה מהר מדי? שהאפוקסי לא התייבש בזמן?
המשתתפים מרגישים כשהחומר "עושה בעיות".


במקום להילחץ, הפוך את זה לרגע לימודי:

"בואו נראה איך נוכל להציל את המצב – זו דרך מצוינת ללמוד מה לא לעשות בפעם הבאה."

טיפ זהב: תמיד החזק "ערכת גיבוי" עם חומרים שכבר מוכנים לשלב הבא. כך תוכל להמשיך את ההדגמה בלי לעצור את הזרימה.

אתגר 2 – משתתף שלא מרוצה מהתוצאה

לפעמים מישהו מסתכל על העבודה שלו ואומר "זה לא יצא לי טוב".


התגובה שלך תקבע אם הוא יצא מתוסכל – או שמח.


נסה לומר:

"זה בדיוק השלב שבו אפשר לעשות שינוי מעניין. רוצה לראות איך אני הייתי מוסיף לזה טוויסט?"

העברת הפוקוס מהתוצאה לתהליך היא המפתח.

אתגר 3 – עומס רגשי

במיוחד בסדנאות עם חיבור אישי, לפעמים משהו בתהליך היצירה מעורר רגש חזק אצל משתתף – שמחה, עצב, אפילו בכי.


אל תפחד מהרגע הזה. תן לו מקום, ואפילו שקט קצר.

"זה בסדר גמור להרגיש – זה אומר שאת/ה באמת מחובר/ת למה שאתה יוצר."

אתגר 4 – משתתף שמושך הרבה תשומת לב

בין אם הוא שואל המון שאלות, מתווכח, או פשוט מאוד אנרגטי – חשוב לשמור על איזון בין כולם.


שיטה עדינה: הפנה אליו משימה אישית שתיקח זמן ותשומת לב, בזמן שאתה ניגש לאחרים.

אתגר 5 – תקלות טכניות

תקלות בציוד, בחשמל, או אפילו בחדר שבו אתם נמצאים – הן לא סוף העולם.


הסוד: אל תיתן למשתתפים לראות לחץ.
לפעמים מספיק לומר:

"בינתיים, ניקח רגע לדבר על השראה – מה גרם לכם לבחור את הצבעים/הצורות שלכם?"

3 כללים לזהב בהתמודדות עם כל אתגר

  1. נשימה לפני תגובה – שלוש שניות שקטות יכולות למנוע תגובה חפוזה.

  2. שקיפות חכמה – כן לשתף מה קורה, לא להיכנס לפאניקה.

  3. הפיכת משבר להזדמנות – תמיד אפשר ללמוד מהמצב.

סיכום פרק 6

אתגרים בסדנה הם לא בעיה – הם הזדמנות להראות למשתתפים שאתה שולט במצב, שאתה יצירתי, ושאתה איתם.
בפעם הבאה שמשהו לא ילך כמתוכנן, זכור: זו ההזדמנות שלך להפוך רגע מתסכל לחוויה מחברת.

5 שאלות לחזרה עצמית – פרק 6

  1. אילו "ערכות גיבוי" יש לי תמיד מוכנות?

  2. איך אני מגיב כשמשהו לא יוצא כמו שתכננתי?

  3. האם אני מצליח לשמור על כולם מעורבים גם כשיש עיכוב?

  4. איך אני מתמודד עם רגשות חזקים שעולים אצל משתתפים?

  5. האם אני רואה באתגרים הזדמנות או איום?

פרק 6 – התמודדות עם אתגרים ומצבים לא צפויים בסדנה

הרבה מנחים חושבים שהסדנה מסתיימת כשהמשתתפים הולכים הביתה.
האמת? שם זה רק מתחיל.


החיבור האישי שנבנה בזמן היצירה הוא בסיס לקשר מתמשך – קשר שיכול להפוך משתתף מזדמן לחלק מקהילה.

למה בכלל לשמור על קשר?

  1. חיזוק חוויית ההצלחה – כשאתה מזכיר למשתתף את מה שיצר, אתה מחזק את תחושת הגאווה שלו.

  2. בניית קהילה – אנשים אוהבים להרגיש שהם חלק ממשהו גדול יותר.

  3. הזמנה לחזרה – קשר רציף הופך את ההזמנה הבאה למובנת מאליה.

5 דרכים לשמור על קשר אחרי הסדנה

1. שליחת תמונות מהסדנה

יום אחרי – שלח תמונות יפות של התוצרים ושל הרגעים המיוחדים.

גם אם לא הספקתם לצלם בעצמכם - דאגו לקחת את הזמן שהם שהם יצלמו את עצמם. 

זה לא רק מזכרת – זה תזכורת לרגש שהיה שם.

"תראה מה יצרת – היה תענוג לראות אותך בתהליך."

2. הודעת תודה אישית

לא הודעה גנרית, אלא משפט שנוגע למשהו ספציפי שקרה עם אותו משתתף.

"אהבתי את האומץ שלך לשלב צבעים שלא חשבת שיעבדו יחד – וזה יצא נהדר!"

3. טיפים קטנים להמשך עבודה בבית

אפשר לשלוח טיפ על שימוש בחומר, רעיון ליצירה חדשה, או שיטה לשדרוג העבודה שכבר עשה.
הטיפ מייצר תחושה שאתה משקיע בו גם מחוץ לשיעור.

4. הזמנה לסדנאות המשך

חשוב שההזמנה תרגיש כמו המשך טבעי למסע – לא כמו מכירה אגרסיבית.

"הסדנה הבאה שלנו מתמקדת בטכניקות מתקדמות עם בטון פולימרי – אני חושב שזה יתאים בדיוק לשלב הבא שלך."

5. יצירת קבוצת קהילה

קבוצת וואטסאפ/פייסבוק סגורה למשתתפים שלך – מקום לשיתוף תמונות, שאלות, והשראה.


הם תומכים אחד בשני – ואתה נשאר במרכז המעגל.

טון התקשורת – אישי, חם, ומזמין

לא משנה באיזה ערוץ אתה משתמש – מייל, וואטסאפ, או רשתות – חשוב לשמור על טון שמרגיש אישי ואמיתי.


אנשים זוכרים את התחושה יותר מאשר את המילים.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

  • הצפה במסרים – שלח תוכן כשיש לך ערך אמיתי לתת, לא רק כדי "להישאר בתודעה".

  • חוסר אחידות – אם אתה שולח הבטחה, קיים אותה בזמן.

  • תוכן גנרי מדי – אנשים מרגישים אם ההודעה נשלחה "לכולם" בלי נגיעה אישית.

סיכום פרק 7

שמירה על קשר היא לא "אקסטרה" – היא חלק בלתי נפרד מההנחיה.
כשמשתתף מרגיש שאתה זוכר אותו, את היצירה שלו, ואת החוויה המשותפת – הוא ירצה לחזור אליך שוב, ולהביא חברים.

5 שאלות להתבוננת עצמית – פרק 7

  1. מה הדבר הראשון שאני עושה אחרי סדנה כדי לשמור על קשר?

  2. האם אני מצליח לגעת בכל משתתף בצורה אישית?

  3. כמה זמן עובר בין סדנה להזמנה הבאה?

  4. האם אני נותן ערך אמיתי גם מחוץ לסדנה?

  5. איך אני הופך את הקשר האישי לקהילתי?

פרק 7 – איך לגרום למשתתפים לחזור אליך שוב ושוב... ושוב... 
זה לא קסם - זה בניית אמון.

יש סדנאות שברגע שהן מסתיימות – השקט חוזר.
ויש סדנאות שהאפקט שלהן ממשיך לבעבע – המשתתפים מספרים לחברים, מעלים תמונות, ומביאים לך את הלקוחות הבאים.
המטרה שלנו כאן היא להפוך כל סדנה לכזאת שממשיכה לעבוד בשבילך גם אחרי שנגמרה.

העיקרון: חוויה שדורשת שיתוף

אנשים משתפים שני סוגים של חוויות:

  1. משהו שהפתיע אותם לטובה – "לא האמנתי שאצליח לעשות את זה בעצמי."

  2. משהו שגורם להם להיראות טוב – "תראו מה יצא לי, לא מאמינים שזה בעבודת יד שלי!"

 

הסוד הוא לשלב את שני הדברים האלה בסדנה שלך.

6 דרכים להפוך משתתפים לשגרירים

1. אפקט ה"וואו" בתוצאה הסופית

בחר פרויקטים שגם מתחילים יוכלו להוציא מהם תוצאה מרשימה ו"מתקדמת למראה".
ככל שהתוצאה נראית מקצועית יותר – כך הם ירצו להראות אותה יותר.

2. תמונות מקצועיות במקום

אל תסמוך על מצלמת הטלפון של המשתתף לצילום התוצרים הסופיים והחוויה. אם יש באפשרותכם קחו צלם מקצועי או חבר טוב שיכול לצלם את המפגש. 

דאג לפינת צילום - גם אם ניידת, זה לא באמת מסובך. 
צלם תמונות ברמה גבוהה, עם תאורה טובה ורקע אסתטי.
שלח להם את התמונות מיד – הם יעלו לרשתות החברתיות בלי שתבקש.

3. רגש שמתחבר לסיפור אישי

עזור למשתתפים לחבר את היצירה לסיפור חייהם.
לדוגמה: "הצבעים שבחרתי מזכירים לי את הגינה של סבתא."
סיפור אישי הוא מגנט לשיתופים.

4. מתנה קטנה להמשך

זה יכול להיות שובר הנחה, או חומר קטן לניסוי בבית.
המתנה הופכת אותם לשגרירים טבעיים: "תראו מה קיבלתי מהמנחה שלי – אתם חייבים ללכת אליו!" והם גם ירצו לחזור בכדי ללמוד ממך טנכיקות נוספות. 

5. יצירת רגע שיא מצולם

באמצע הסדנה, עצור, וצלם את כולם עם הידיים עובדות או עם כלי העבודה  או עם המוצר כמעט מוכן.
התמונה הזו מספרת סיפור של תהליך – והופכת לחומר גלם מצוין לפרסום.

6. בקשה חכמה

לא סתם "תמליצו עליי", אלא משהו ממוקד:

"אם נהניתם, אני אשמח שתעלו תמונה לפייסבוק או לסטורי ותכתבו מה הכי אהבתם – זה עוזר לי המון."

מה לא לעשות

  1. לא ללחוץ – המלצות מפה לאוזן צריכות לבוא מהלב.

  2. לא להתעלם – כשמשתתף משתף, הגב לו, תגיב, תראה שהערכה היא הדדית.

  3. לא להתעלם מהחוויה השלילית – אם מישהו פחות נהנה, פנה אליו באופן אישי לתיקון החוויה.

דוגמה אמיתית מהשטח

בסדנה עם 8 משתתפות, אחת מהן העלתה תמונה לסטורי עם הכיתוב: "חייבת להביא את אמא שלי לכאן".
באותו שבוע נרשמו עוד 4 נשים – כולן בזכות אותו פוסט.

סיכום פרק 8

סדנה שמוכרת את עצמה היא סדנה שמייצרת:

  • תוצאה שכולם רוצים להראות.

  • סיפור אישי שמבקש להישמע.

  • רגעים מצולמים ומושקעים.

  • קשר רגשי בין המנחה למשתתף.

5 שאלות להתבוננת עצמית – פרק 8

  1. מהו אפקט ה"וואו" בסדנה שלי?

  2. האם אני יוצר הזדמנות לתמונות יפות ומקצועיות?

  3. איזה סיפור אישי המשתתפים שלי יכולים לספר על היצירה שלהם?

  4. איך אני נותן ערך נוסף אחרי שהסדנה נגמרת?

  5. האם אני יודע לבקש המלצה בצורה חכמה ולא לוחצת?

פרק 8 – איך לגרום לסדנה למכור את עצמה מפה לאוזן

כל מנחה שמקבל משוב שלילי בפעם הראשונה – מרגיש קצת דקירה בלב.
זה טבעי.
אבל ההבדל בין מנחה טוב למנחה מצוין הוא היכולת לקחת את הדקירה הזו… ולהפוך אותה למנוף.

העיקרון: ביקורת היא מתנה מחופשת

משוב – גם אם הוא קשה לשמיעה – הוא מידע זהב על איך החוויה נתפסת מצד המשתתפים.
מי שנותן לך אותו בעצם עוזר לך לחדד, לשפר, ולהפוך את הסדנה שלך לטובה יותר.

4 סוגי משוב ואיך לטפל בהם

1. המחמיא

"נהניתי בטירוף, היה מושלם."
קל לשמוע, קל לאהוב – אבל לא שוכחים לשאול: "מה בדיוק הכי אהבת?"
הפרטים הקטנים האלה יגידו לך מה לשמר.

2. הבונה

"היה מצוין, רק הייתי שמחה אם היה יותר זמן בשלב הצביעה."
כאן אתה מקבל הצעה לשיפור ממקום חיובי.
מה עושים? מודים, בודקים אם זה חוזר אצל עוד משתתפים – ואם כן, משנים.

3. המעודן

"אהבתי, אבל…"
לפעמים המשפט שאחרי ה"אבל" הוא הזהב האמיתי – מה שדורש תיקון כדי שהחוויה תהיה מושלמת.
אל תפספס את ההזדמנות.

4. השלילי הישיר

"לא נהניתי בכלל."
קשה לשמוע – אבל כאן חשוב במיוחד לשאול "מה היית רוצה שיקרה אחרת?"
לפעמים מדובר בציפיות לא נכונות, לפעמים בחוסר חיבור אישי – ובכל מקרה, זו הזדמנות להבהיר, ללמוד, או אפילו להציע פיצוי.

שלושה שלבים לשימוש נכון במשוב

שלב 1 – קבלה בלי הגנה

הקשב עד הסוף, בלי לקטוע ובלי להתגונן.
ההקשבה היא כבר 50% מהפתרון.

שלב 2 – סינון והסקת מסקנות

שאל את עצמך: האם זה משוב חד-פעמי או דפוס חוזר?
אם זו נקודה שחוזרת – היא צריכה טיפול.

שלב 3 – תגובה שמבנה אמון

הראה למשתתף מה עשית בעקבות המשוב שלו.
לדוגמה: "זוכרת שאמרת שהיה חם מדי? מהמפגש הבא אנחנו מוסיפים מאווררים."
זה הופך מבקר – לתומך.

איך להזמין משוב בצורה שמביאה אמת

במקום לשאול "הכול היה בסדר?" (שמביא לרוב תשובה מנומסת), נסה:

  1. "מה היה הרגע האהוב עלייך?"

  2. "אם היה לך עוד רבע שעה בסדנה – מה היית עושה בה?"

  3. "האם היה משהו שגרם לך להתאמץ יותר מדי?"

השאלות האלו מזמינות כנות.

סיכום פרק 9

משוב שלילי הוא לא סוף העולם – הוא דלק לצמיחה.
כשאתה מקשיב באמת, מסנן, ופועל – אתה לא רק משפר את הסדנה, אתה גם מראה למשתתפים שלך שאתה באמת רואה אותם.

5 שאלות להתבוננת עצמית – פרק 9

  1. איך אני מגיב למשוב – ברגש או בהקשבה?

  2. האם אני יודע להוציא מהמשתתפים את הפרטים הקטנים שחשובים להם?

  3. איך אני מזהה אם נקודה היא חד-פעמית או דפוס?

  4. האם אני מראה למשתתפים את השינויים שביצעתי בעקבות ההמלצות שלהם?

  5. מהי השאלה הפתוחה הבאה שאשאל בסוף הסדנה הקרובה?

פרק 9 – איך להפוך משוב (גם שלילי) לדלק לצמיחה

אחת התחושות הכי מספקות כמנחה היא לראות פרצוף מוכר חוזר שוב לסדנה שלך.
לא כי "יצא במקרה" – אלא כי בחרו לחזור אליך, למרות כל האפשרויות האחרות שיש בחוץ.
זה לא קורה במקרה. זה תכנון.

העיקרון: קשר לפני מכירה

משתתף חוזר הוא תוצאה של חיבור רגשי אמיתי.
הם חוזרים לא כי "הסדנה הייתה טובה" בלבד – אלא כי הרגישו אותך.
הם זוכרים איך גרמת להם להרגיש, ולא רק מה למדו.

שלושה שלבים להפיכת משתתף חד-פעמי ללקוח קבוע

1. החיבור האישי – כבר במפגש הראשון

  1. קרא להם בשם.

  2. שאל מה הביא אותם.

  3. תתייחס לאיזו נקודה אישית שהם שיתפו במהלך המפגש

  4. דוגמה: אם מישהי אמרה שהיא יוצרת מתנות לנכדים – בפעם הבאה שתראה אותה, תשאל איך הנכדים הגיבו.

2. המשך הקשר – בזמן הנכון

הימים שאחרי הסדנה הם חלון הזהב שלך:

  1. שלח תודה אישית (לא רק אוטומטית).

  2. שתף תמונה של העבודה שהם יצרו.

  3. הצע טיפ קטן להמשך – אפילו בלי קשר למכירה.

3. הצעת המשך טבעית

במקום “הנה סדנה חדשה – תירשמו”, נסה:

  1. “חשבתי עלייך כשבנינו את הסדנה הבאה – היא ממשיכה בדיוק מהמקום שעצרת.”

  2. “העבודה שעשית עם הטרצו כל כך מדויקת – יש לנו מפגש שמעמיק בזה, זה יכול להתאים לך.”

זה מרגיש מותאם אישית – כי זה באמת מותאם.

4 טריקים שמגדילים חזרה

  1. כרטיסייה עם חותמות/נקודות – אחרי X סדנאות, מקבלים הטבה.

  2. קבוצת וואטסאפ סגורה – למי שכבר היה, עם תכנים בלעדיים.

  3. הזמנה מוקדמת – לפני שפותחים לציבור הרחב.

  4. הטבת “חבר מביא חבר” – גם הם נהנים, גם אתה מקבל משתתפים חדשים.

שים לב למלכודת

אל תנסה "למכור בכוח" למי שלא היה לו חיבור אמיתי או מי שברור לך שלא קיבל ערך.
החזרה של לקוחות מבוססת על תחושת בחירה חופשית – לא על לחץ.

סיכום פרק 10

הפיכת משתתף ללקוח קבוע היא שילוב של הקשבה אמיתית, המשך קשר בזמן, והצעות המשך שמרגישות טבעיות.
כשהם מרגישים שאתה לא רואה בהם “עוד כיסא מלא”, אלא אדם – הם בוחרים לחזור שוב ושוב.

5 שאלות להתבוננת עצמית – פרק 10

  1. האם אני זוכר פרטים אישיים על המשתתפים שלי?

  2. האם אני יוצר קשר אישי אחרי הסדנה – או מסתפק במייל אוטומטי?

  3. איך אני מציע סדנאות המשך – בצורה גנרית או מותאמת אישית?

  4. האם יש לי שיטה מתמשכת להטבות ללקוחות חוזרים?

  5. מתי בפעם האחרונה מישהו חזר לסדנה שלי – ולמה?

פרק 10 – איך להפוך משתתף חד-פעמי ללקוח חוזר קבוע

סקלפט...בקרוב

רוצה להצטרף לרשת התפוצה שלנו?

אנחנו פותחים את שערינו לשווק אותך אצלנו באתר. כל מועמדות תבחן לגופה. 

ההרשמה אינה מחייבת את GRAYISH בקבלת המועמדות. 

אני מאשר\ת קבלת מידע אודות גרייש ומוצרי החנות

פתיחה – מה באמת קורה כשאנחנו יוצרים יחד?

יש רגעים בחיים שלא שוכחים.
לא בגלל שהם נרשמים ביומן, אלא כי הם נרשמים בלב.
מפגש יצירה משותף של הורה וילד הוא אחד מהרגעים האלו.


אתם לא "רק" מכינים קישוט, קערה, או שלט לדלת. אתם בונים חוויה — חוויה שבה כל מבט, כל מגע בחומר, וכל חיוך קטן הופכים לחלק מהסיפור המשותף שלכם.

אני תמיד אומרת להורים שמגיעים עם הילדים: "היצירה היא רק התירוץ. מה שבאמת חשוב הוא מה שקורה ביניכם תוך כדי".


ולפעמים, רק כשמניחים את הכלים בסוף הסדנה, מבינים שהרווחתם הרבה יותר מפריט מוכן.

ההיבט הרגשי – "הייתי שם איתו"

כשאתם יוצרים עם הילד, יש קסם שאין בשום פעילות אחרת:

  • נוכחות מלאה – אתם לא במיילים, לא בטלפון, אלא ממש שם, מולו.

  • ראיית הילד מחדש – פתאום אתם מגלים איך הוא מתמודד עם אתגר, איך הוא מתלהב מרעיון, ואיך הוא מתעקש עד שהדבר יוצא "כמו שדמיין".

  • אישור וביטחון – כל "איזה יופי יצא לך" הוא עוד לבנה בביטחון העצמי של הילד.

אני רואה את זה בכל מפגש. יש רגע שבו הילד מרים את הראש מהעבודה, מחפש את העיניים של ההורה — ורק רוצה לראות שם חיוך של גאווה.

ההיבט הלימודי – מיומנויות שמתפתחות בלי שמרגישים

במפגש כזה מתרחשים דברים שהילד לא יודע לקרוא להם בשם, אבל הם קריטיים להתפתחות שלו:

  1. מוטוריקה עדינה – החזקת כלי, ערבוב, שפיכה מדויקת של חומר.

  2. חשיבה תכנונית – איזה צבע לשים קודם, כמה לשפוך, איך למנוע טפטוף.

  3. התמודדות עם תסכול – לא תמיד זה יוצא כמו שדמיינו, וזה בסדר — פה אתם שם כדי ללמד אותו שגם מטעויות יוצאים דברים יפים.

  4. עבודה בשיתוף פעולה – הורה וילד צריכים להתחלק בתפקידים, להקשיב זה לזה, ולהיות סבלניים.

טיפים להורים – איך לתת לילד להרגיש "היוצר הראשי"

  1. הובילו בלי להשתלט – תנו הכוונה כשצריך, אבל השאירו מקום לטעויות ולניסוי.

  2. שאלו שאלות פתוחות – "מה דעתך?" או "איך תרצה שזה ייראה?"

  3. עודדו חשיבה עצמאית – אפילו אם זה אומר לשים צבע שלא הייתם בוחרים בעצמכם.

  4. חגגו כל הצלחה קטנה – לא רק את התוצאה הסופית, אלא גם את הדרך.

  5. צרו מרחב בטוח לטעויות – משפט כמו "זה מעניין איך יצא" עובד טוב יותר מ"זה לא יצא טוב".

סיכום – זיכרון שאפשר להחזיק ביד

כשאתם מסיימים את המפגש, אתם לוקחים הביתה לא רק את היצירה אלא גם את הרגעים:
הבדיחה שגרמה לכם לשפוך קצת צבע, החיוך כשהחומר קיבל צורה, התחושה שהייתם צוות אמיתי.


אלה רגעים שאפשר לחזור אליהם שוב ושוב — כל פעם שהעיניים נחות על היצירה במדף בבית.

וזה, מבחינתי, הרווח האמיתי של מפגשי הורה-ילד.

שאלות להתבוננות עצמית – האם חוויתם את המפגש במלואו?

  1. האם הצלחת להיות נוכח/ת באמת בזמן המפגש בלי הסחות דעת?

  2. האם נתת לילד להוביל לפחות חלק מהתהליך בעצמו?

  3. האם ראית משהו חדש בהתנהגות או בגישה של הילד?

  4. האם נתת משוב חיובי גם על התהליך ולא רק על התוצאה?

  5. האם אפשרת לילד לבחור חומרים/צבעים בעצמו?

  6. האם צחקתם או חייכתם יחד במהלך המפגש?

  7. האם אתם מרגישים שהקשר ביניכם התחזק בעקבות היצירה?

פרק 12 – פרק – הורה וילד יוצרים יחד: הרבה מעבר ליצירה

פתיחה – מה באמת קורה כשאנחנו יוצרים יחד?

יש רגעים בחיים שלא שוכחים.
לא בגלל שהם נרשמים ביומן, אלא כי הם נרשמים בלב.
מפגש יצירה משותף של הורה וילד הוא אחד מהרגעים האלו.


אתם לא "רק" מכינים קישוט, קערה, או שלט לדלת. אתם בונים חוויה — חוויה שבה כל מבט, כל מגע בחומר, וכל חיוך קטן הופכים לחלק מהסיפור המשותף שלכם.

אני תמיד אומרת להורים שמגיעים עם הילדים: "היצירה היא רק התירוץ. מה שבאמת חשוב הוא מה שקורה ביניכם תוך כדי".


ולפעמים, רק כשמניחים את הכלים בסוף הסדנה, מבינים שהרווחתם הרבה יותר מפריט מוכן.

ההיבט הרגשי – "הייתי שם איתו"

כשאתם יוצרים עם הילד, יש קסם שאין בשום פעילות אחרת:

  • נוכחות מלאה – אתם לא במיילים, לא בטלפון, אלא ממש שם, מולו.

  • ראיית הילד מחדש – פתאום אתם מגלים איך הוא מתמודד עם אתגר, איך הוא מתלהב מרעיון, ואיך הוא מתעקש עד שהדבר יוצא "כמו שדמיין".

  • אישור וביטחון – כל "איזה יופי יצא לך" הוא עוד לבנה בביטחון העצמי של הילד.

אני רואה את זה בכל מפגש. יש רגע שבו הילד מרים את הראש מהעבודה, מחפש את העיניים של ההורה — ורק רוצה לראות שם חיוך של גאווה.

ההיבט הלימודי – מיומנויות שמתפתחות בלי שמרגישים

במפגש כזה מתרחשים דברים שהילד לא יודע לקרוא להם בשם, אבל הם קריטיים להתפתחות שלו:

  1. מוטוריקה עדינה – החזקת כלי, ערבוב, שפיכה מדויקת של חומר.

  2. חשיבה תכנונית – איזה צבע לשים קודם, כמה לשפוך, איך למנוע טפטוף.

  3. התמודדות עם תסכול – לא תמיד זה יוצא כמו שדמיינו, וזה בסדר — פה אתם שם כדי ללמד אותו שגם מטעויות יוצאים דברים יפים.

  4. עבודה בשיתוף פעולה – הורה וילד צריכים להתחלק בתפקידים, להקשיב זה לזה, ולהיות סבלניים.

טיפים להורים – איך לתת לילד להרגיש "היוצר הראשי"

  1. הובילו בלי להשתלט – תנו הכוונה כשצריך, אבל השאירו מקום לטעויות ולניסוי.

  2. שאלו שאלות פתוחות – "מה דעתך?" או "איך תרצה שזה ייראה?"

  3. עודדו חשיבה עצמאית – אפילו אם זה אומר לשים צבע שלא הייתם בוחרים בעצמכם.

  4. חגגו כל הצלחה קטנה – לא רק את התוצאה הסופית, אלא גם את הדרך.

  5. צרו מרחב בטוח לטעויות – משפט כמו "זה מעניין איך יצא" עובד טוב יותר מ"זה לא יצא טוב".

סיכום – זיכרון שאפשר להחזיק ביד

כשאתם מסיימים את המפגש, אתם לוקחים הביתה לא רק את היצירה אלא גם את הרגעים:
הבדיחה שגרמה לכם לשפוך קצת צבע, החיוך כשהחומר קיבל צורה, התחושה שהייתם צוות אמיתי.


אלה רגעים שאפשר לחזור אליהם שוב ושוב — כל פעם שהעיניים נחות על היצירה במדף בבית.

וזה, מבחינתי, הרווח האמיתי של מפגשי הורה-ילד.

שאלות לבחינה עצמית – האם חוויתם את המפגש במלואו?

  1. האם הצלחת להיות נוכח/ת באמת בזמן המפגש בלי הסחות דעת?

  2. האם נתת לילד להוביל לפחות חלק מהתהליך בעצמו?

  3. האם ראית משהו חדש בהתנהגות או בגישה של הילד?

  4. האם נתת משוב חיובי גם על התהליך ולא רק על התוצאה?

  5. האם אפשרת לילד לבחור חומרים/צבעים בעצמו?

  6. האם צחקתם או חייכתם יחד במהלך המפגש?

  7. האם אתם מרגישים שהקשר ביניכם התחזק בעקבות היצירה?

פרק 12 – פרק – הורה וילד יוצרים יחד: הרבה מעבר ליצירה

​​תמחור הוא אחד הנושאים שרבים מתעלמים מהם או עושים "בערך", אבל הוא הלב הפועם של העסק שלך. אם לא תדע כמה באמת עולה לך כל משתתף, תמצא את עצמך עובד קשה – והרווח נעלם. כאן אני אראה לך איך לחשב את העלויות בצורה פשוטה, ואיך להפוך גם את הוצאות ה"חסד" (כמו מתנה למי שנשבר לו) להזדמנות עסקית.

קילו של יצירה – הבסיס לחישוב

ברוב הסדנאות, ובעיקר כשעובדים עם שלג פולימרי (החומר הכי קל לחישוב), אנחנו מקצים עד 1 ק"ג למשתתף. הקילו הזה מאפשר למשתתף להכין 2–3 יציקות במשקל של כ־350–400 גרם כל אחת.

אבל כאן מגיע הטריק: אנחנו תמיד מתכננים עוד 250 גרם ליציקה אחת נוספת, שתשמש "יציקת ביטחון". למה? כי אם מישהו שובר יצירה – במקום שזה יהיה רגע מבאס, זה הופך להיות רגע של מתנה.


אתה נותן לו את היציקה המוכנה במתנה ואומר:

"תשמעי, זה מזל! עכשיו יש לך גם יצירה מהסדנה וגם אחת במתנה, רק כי עבדת כל כך יפה."

האדם הזה לא רק מתרגש – הוא גם יספר עליך לחברים, ואולי אפילו ישאל אם אפשר לקנות עוד חומרים להכין בבית. זה UPSALE טבעי.

רכיבים עיקריים בעלות למשתתף

כדי לחשב מחיר נכון, צריך לפרק את זה לרכיבים ברורים:

  1. חומר בסיס – שלג פולימרי
    עלות ק"ג: ₪45
    בממוצע: ק"ג לאדם כולל "יציקת ביטחון".

  2. סילר 250 מ"ל
    מספיק ל־10 משתתפים * 2–3 יצירות כל אחד.
    עלות: ₪50 לסדנה שלמה.

  3. צבעים

    • צבעי פיגמנט לשילוב באבקה: ₪150 ל־10 משתתפים.

    • עלות טרצו צבעוני מראש: 7% מעלות האבקה + 20% מעלות הצבעים (כלומר תוספת קטנה פר יצירה, אבל מצטברת).

  4. תבניות סיליקון
    זו עלות קבועה, לא מחושבת ישירות לעלות המשתנה, אבל –
    חשוב להחזיק לפחות תבנית אחת זמינה לכל משתתף בכל רגע, ורצוי שתיים.

  5. מקום, חשמל, מים
    גם אם מדובר בשקלים בודדים, להכניס לחישוב – זה מצטבר.

חישוב דוגמה – עלות משתתף

נניח סדנה של 10 משתתפים:

  • חומר (1 ק"ג לאדם): 45 × 10 = ₪450

  • סילר: ₪50 (לכולם יחד)

  • צבעים: ₪150 (לכולם יחד)

  • סה"כ משתנים: ₪650

  • עלות למשתתף: ₪65

לזה נוסיף את העלויות הקבועות:

  • מקום, חשמל, מים: 300 שח לשלש שעות

  • בלאי תבניות: נחשב כ־₪5 למשתתף בממוצע

קביעת מחיר מכירה

סדנה של 2.5 שעות, עם 2–3 יצירות לאדם, צריכה להימכר במינימום:

  • ₪250 כולל מע"מ לאדם (בקבוצות קטנות עד 10 משתתפים)

  • אפשר להגיע ל־₪350 אם יש ערך מוסף (עיצוב מיוחד, חומרים יוקרתיים, חווית אירוח)

  • מעל 7–8 משתתפים – אפשר לתת ירידת מחיר, כי העלויות הקבועות מתחלקות על יותר אנשים.

הרווח התפעולי

בדוגמה שלנו המספרים אינם מדוייקים על השקל, (מאחר והמחירים עשויים להיות זולים יותר בכמויות גדולות או יקרים יותר בכמויות קטנות, מדובר על הערכה בלבד, ויש לקחת את המספרים האמיתיים מהאתר עצמו לפי הכמויות שאתם באמת תצרכו):

  1. מחיר מכירה: ₪300 × 10 משתתפים = ₪3,000

  2. עלות משתנה: ₪650

  3. עלות קבועה: ₪350

  4. סה"כ עלות: ₪1000

  5. רווח תפעולי: ₪2,000 לשעתיים וחצי של סדנה

חשוב לציין שהמודל שמוצג כאן איננו כולל:

1. שעות ההכנה של השטח לקראת הסדנה

2. עלות הפרסום וזמן ההשקעה בפרסום של הסדנה

לרוב העבודה העיקרית הינה הבאת האנשים לסדנה ולא הסדנה עצמה.

הרווח הנקי

מכאן נוריד מסים, ביטוח לאומי, והוצאות שיווק (מודעות, פליירים, פייסבוק), ונקבל את הרווח הנקי.
בדוגמה שלנו – עדיין מדובר בכ־₪1,500–1,700 לסדנה אחת של ערב.

טיפ זהב – UPSALE בזמן אמת

בסוף הסדנה, כשהאנשים נרגשים מהיצירות שלהם, זה הזמן להציע:

  • ק"ג–3 ק"ג של שלג פולימרי

  • ערכת צבעים

  • תבניות נוספות

  • קופון הנחה לסדנה הבאה

זה לא "דחיפה למכירה", זו המשך חוויית היצירה בבית.

וכן  - היו לי סדנאות רבות שה UPSALE של כלל הסנדה, הרווחתי יותר ממה שהרווחתי בתוך הסדנה, אז בשום אופן לא להתבלבל! UPSALE זה מאד חשוב. 

פרק 13– תמחור סדנה: איך לוודא שאתה מרוויח ומייצר הזדמנות לעוד מכירה

אם את רוצה שהסדנאות שלך יהיו מלאות – את לא יכולה להיות "עוד מדריכה".
כדי לבלוט, את חייבת שיהיה לך קו אישי ברור, נוכחות שמרגישים, והבנה איך לתרגם את זה לשיווק חכם שמביא לקוחות – ולא שורף זמן וכסף.

1. למה לא מספיק "לעשות כמו כולן"

אם את מעתיקה מה שראית אצל מדריכה אחרת – את תמיד תהיי צעד אחד מאחור.
הקהל מרגיש את זה.
מה שכן עובד הוא ליצור סגנון שמדבר בדיוק לאנשים שאת רוצה, גם אם זה אומר להיות אחרת מהמקובל.

דוגמה אמיתית:

  1. מדריכה אחת בצפון מלמדת רק הורים וילדים בימי שישי בבוקר. היא ממלאת כל שבוע כי היא היחידה באזור שנותנת מענה לשעות האלה.

  2. מדריכה אחרת בחרה להתמקד בקבוצות חיילים – והפכה את זה למותג ("חזקים כמו הבטון").

לקח: מי שמתמקד – בולט.

2. בחרי את הזירה שלך

את לא צריכה להיות בכל פלטפורמה. את צריכה להיות במקום שבו הקהל שלך נמצא.

סוג קהלאיפה להיותמה עובד בשיווק

הורים לילדיםקבוצות פייסבוק של הורים, שיתופי פעולה עם גניםסרטונים קצרים של ילדים יוצרים, המלצות של הורים

עסקים/חברותלינקדאין, נטוורקינג עסקי, מיילים ישירים למחלקת HRהצעת "יום גיבוש" עם הדגשת ערך של גיבוש ושיתוף פעולה

גיל שלישימרכזי יום, פרסום מקומי מודפסתמונות מחממות לב של תוצרים ותגובות

חייליםקשרים עם קציני חינוך, פרסום בקבוצות וואטסאפ סגורותתמחור קבוצתי, דגש על חוויה מגבשת

אזורים מרוחקיםלוחות מקומיים, פשקווילים, קבוצות יישוביותאירועים מיוחדים שמגיעים "פעם בחודש"

3. פרסום אונליין – לא בושה, זה הכרח

פרסום ממומן זה לא "בזבוז כסף" – אבל רק אם הוא מחזיר את עצמו.
הכלל: כל שקל שאת שמה – צריך לחזור עם רווח תוך ימים ספורים.
אם זה לא קורה – הפרסום שלך לא עובד, ואת צריכה לעצור ולתקן.

מה עובד באונליין:

  • סרטונים קצרים (15–30 שניות) של רגעים מרגשים בסדנה.

  • הצעה ברורה (למשל: "סדנת הורים וילדים – שישי הקרוב – מקומות אחרונים").

  • קריאה לפעולה חזקה ("שלחי הודעה עכשיו כדי לשמור מקום").

מה לא עובד:

  • פוסטים ארוכים בלי תמונה/סרטון.

  • פרסום בלי יעד מדויק (למשל לכל המדינה במקום לרדיוס של 20 ק"מ).

  • קידום של פוסט שלא נבדק אורגנית קודם.

4. לא רק אונליין – שיווק שטח שעובד

  • פליירים חכמים – עם תמונה בולטת, הצעת ערך, וברקוד לרישום מהיר.

  • שיתופי פעולה – עם קונדיטוריות, חנויות מתנות, גני ילדים, מכוני יופי.

  • אירוע טעימה – הזמנה של קבוצה קטנה בחינם/מחיר סמלי, כדי שיחוו וירצו עוד.

  • שגרירים – משתתפות חוזרות שמקבלות הנחה/מתנה על כל חברה שהן מביאות.

5. המסר שלך – מה מבדיל אותך?

המבדל שלך צריך להיות ברור כבר במשפט הראשון שאדם שומע ממך.
נסי להשלים את המשפט:
"אני המדריכה היחידה ש____"
או
"הסדנאות שלי שונות כי____"

דוגמאות אמיתיות:

  1. "אני המדריכה היחידה באזור שמשלבת יצירה והנחיית הורים–ילדים."

  2. "הסדנאות שלי כוללות צילום מקצועי של כל משתתף עם היצירה."

  3. "אני מגיעה עד הבית עם כל הציוד – בלי שהמשתתפים צריכים להביא כלום."

6. מדידה ושיפור – בלי זה אין צמיחה

אל תסמכי על "הרגשה". תמדדי:

  1. כמה פניות קיבלת מכל ערוץ שיווקי.

  2. כמה נרשמים בפועל.

  3. כמה חזרו לסדנה נוספת.

הכלל:
אם ערוץ לא מחזיר לפחות פי 2 מההשקעה – משנים או מפסיקים.

7. דוגמאות מהשטח – מה עבד למדריכות שלנו

  1. מדריכה אחת פרסמה סרטון של "ילד בן 5 מכין מתנה לאמא" – קיבלה 47 פניות ביום אחד.

  2. מדריכה אחרת השקיעה 200 ₪ בפרסום ממוקד בכפר קטן – ומילאה שלושה מחזורים באותו שבוע.

  3. מדריכה שניסתה לפרסם ל"כולם" בלי בידול – לא קיבלה אפילו פנייה אחת ב־10 ימים.

8. שאלון לבניית הקו האישי והשיווקי שלך

  1. מיהו הקהל האידיאלי שלי? (גיל, מצב משפחתי, תחומי עניין)

  2. מה המסר המרכזי שאני רוצה שיזכרו ממני?

  3. איפה הקהל הזה נמצא פיזית ואיפה הוא נמצא אונליין?

  4. מה מבדיל אותי מכל מדריכה אחרת בסביבה שלי?

  5. איזה ערוצי שיווק אני מנסה בחודש הקרוב?

  6. איך אני מודדת הצלחה בכל ערוץ?

פרק 14– איך לשווק את עצמך, ולמצוא את המקום המיוחד שלך 

bottom of page